כאשר אנו כותבים עבודה סמינריונית מצגת אקדמית רפרט או כל עבודה משמעותית אחרת, ישנם כמה כללים חשובים שעלינו לזכור ולהקפיד עליהם במטרה להגיע לעבודה ברמה הטובה ביותר.
עבודה אקדמית היא בעצם המרכיב המשמעותי ביותר בתואר שלנו, ובדרך כלל במהלך לימודי תואר סטודנטית נדרשת להגיש שתי עבודות סמינריוניות , שני רפרטים ולפחות כמה מצגות אקדמיות.
איך להצליח בתהליך הכתיבה?
הנה כמה עצות מועילות לתהליך כתיבת עבודות אקדמיות:
עבודה טובה היא כזו שיש בה הקפדה מלאה על כל כללי הכתיבה והציטוט האקדמיים. כללים אלו מפורסמים בכל האתרים של המוסדות האקדמיים ויש להם פירוט מדויק על המבנה הטכני של העבודה: גודל גופן, רווח, צורת הדף, מספר הפסקאות לעמוד, כללי ציטוט ביבליוגרפיים וכן הלאה.
עבודה טובה היא כזו שכתובה בניסוח בהיר, ללא חזרות מיותרות ובצורה קולחת. אתן צריכות לזכור שכל עבודה אקדמית נקראת בסופו של דבר על ידי מנחה , ומן הסתם חשוב שהקריאה עצמה תהיה זורמת וללא הפרעות.
מבנה העבודה חייב להיות הגיוני
למשל אם אתן כותבות עבודה על "תרגומיה של לאה גולדברג מהספרות הרוסית " אתן חייבות שיהיה מבנה הגיוני ומסודר לעבודה:
בתחילה יש צורך להציג בקצרה מאוד את לאה גולדברג כמתרגמת.
לאחר מכן יש צורך להציג אילו יצירות היא תרגמה, מתי, מדוע וכן הלאה.
לאחר מכן להציג תיאוריות מסוימות על תרגום.
ולבסוף, עיקר העבודה, לנתח את התרגומים הללו.
לא ייתכן שתתחילו את העבודה בניתוח יצירה ורק לאחר מכן תציגו תיאוריה על תרגומים, תביאו רשימת יצירות שגולדברג תרגמה. העבודה חייבת להיות בעלת מבנה הגיוני.
עבודה טובה כוללת מקורות טובים
אם ניקח את הדוגמא של לאה גולדברג והספרות הרוסית, יש צורך במקורות מרכזיים, למשל ספר משמעותי ומחקרי שעוסק בנושא, מאמר שמצוטט בעבודות רבות וכן הלאה. מקור לא טוב יהיה מקור שברובו לא מתייחס לנושא, שאיננו משמעות, זאת אומרת שכמעט ואיננו מצוטט, ובדרך כלל מקור ישן בן 10 שנים או יותר.
חשוב להבהיר שישנם מקורות "קלאסיים" בתחומם, למשל בפסיכולוגיה ספרים ומאמרים של פרויד, שהם יכולים להיות גם בני 50 ו100 שנה ועדיין רלוונטיים לעבודות כיום.
עבודה טובה תהיה בעלת שדה מחקר (עבודה במדעי החברה) שיכול לספק מידע רב. למשל עבודה שתחקור את תחושותיהם של ילדי בית ספר יסודי צריכה להיות כזו שלכותבת תהיה גישה למספר מסוים של ילדים כאחו וליכולת לראיין או לתצפת עליהם.