בעלי מוגבלויות יהיו זכאים לדיור ציבורי, מעוטי יכולת יקבלו סיוע בשכר דירה

במשרד השיכון מקדמים בימים אלה רפורמה בדיור הציבורי: רק בעלי המוגבלויות מבין הזכאים יקבלו דירה, ואלה המוגדרים מעוטי יכולת יקבלו במקום זאת סיוע מוגדל לשכר דירה לתקופה של חמש שנים. התוכנית, שנועדה להתמודד עם מיעוט הדירות וההמתנה ארוכת השנים, הועברה לאחרונה לעיונו של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס. ארגונים חברתיים אומרים כי צריך להאריך את הסיוע ל-10 שנים ולדאוג לדיור הולם גם בתום תקופת הזכאות.

הזכאים לדיור ציבורי מתחלקים לשתי קבוצות: מעוטי יכולת, שמשתכרים שכר נמוך ואין ביכולתם לשכור או לרכוש דירה המהווים כ-80% מהזכאים, ואנשים עם בעיות תפקוד כמו נכים, בעלי מוגבלויות שונות, ובעיות בריאותיות שמתקשים לתפקד בחיי היום-יום, המהווים כ-20% מבין הזכאים.

על פי ההצעה הנוכחית, יציע המשרד לקבוצת מעוטי היכולת "שכירות ארוכת טווח" - סיוע מוגדל בשכר דירה לתקופה של חמש שנים, שבה יוותרו על זכאותם לדירה. בתום חמש שנים יוכלו להגיש מחדש בקשה לדירה, אם עדיין יעמדו בקריטריונים המתאימים. פעולה זו תוביל לקידום חברי הקבוצה השנייה בתור לדיור הציבורי. על פי ההיגיון המנחה את הרפורמה, סיוע בשכר דירה אינו הפתרון הרצוי לבעלי המוגבלויות היות שהם מתקשים להתנהל בשוק החופשי, ויתקשו לעשות זאת יום-יום מול משכיר הדירה.

"הדיור הציבורי הולך וכלה מן העולם ואנו מתנהגים כאילו ?עסקים כרגיל'. משך ההמתנה הולך וגדל ואנו מוכרים אשליות לאנשים, ממש זורים חול בעיניהם", אומר גורם במשרד הבינוי והשיכון, "מלאי הדירות הולך וקטן, כשבשנת 2000 היו 100 אלף דירות ואילו היום יש פחות מ-70 אלף כתוצאה ממכירת דירות לדיירים. התוכנית הזו תעשה צדק למש חמש שנים לפחות עם האנשים שממתינים שנים, מבלי למכור להם חלומות. מעט הדירות הקיימות ילכו לבעלי מוגבלויות שממש זקוקים להן ואף יקבלו אותן מהר יותר. לאחר חמש שנים נבחן מה תהיה עמדת המדינה".

על פי התוכנית, כל מי שמאושר לדיור ציבורי בגין הכנסות נמוכות - משפחות עם שלושה ילדים ויותר המתקיימות מהשלמת הכנסה או הבטחת הכנסה - יהיה זכאי רק לסיוע מוגדל. כיום מוצעת תכנית "שכירות ארוכת טווח" למשפחות במרכז הארץ והסיוע מסתכם ב-1,750 שקל לבעלי שלושה ילדים ו-2,200 שקל למשפחות עם ארבעה ילדים. אם יוחלט ללכת על מסלול זה כמסלול יחיד יעלה גובה הסיוע לכ-85% משכר דירה ממוצע ביישוב.

עם זאת, עלולה להיווצר בעיה למעוטי היכולת שיוותרו על זכאותם לדיור, כדי לקבל את הסיוע הכספי המוגדל ובתום חמש השנים יגישו שוב בקשה לדיור ולא יעמדו בקריטריונים. זה עשוי לקרות למשל, למי שילדיו יעברו את גיל 18, במהלך חמש השנים בהן זכה לסיוע.

זכאות לדיור ציבורי נקבעת על פי מבחן הכנסה ומספר ילדים קטינים ונבחנת מדי שנתיים. משפחות שאינן עומדות בקריטריונים המזכים בעת הבחינה יורדות מרשימת הממתינים.

כיום, על פי משרד השיכון ממתינות כ-2,300 משפחות ותיקות לדיור ציבורי, מתוכן כ-1,600 מתגוררות במרכז הארץ בין חיפה לאשקלון. מספר הדירות הציבוריות מגיע היום לכ-70 אלף בכל הארץ, כשדירות אלו משרתות גם עשרות אלפי עולים, זכאי דיור ציבורי דרך משרד הקליטה. בזמן ההמתנה מקבלת כל משפחה זכאית סיוע בשכר דירה כשבמרכז הארץ נע סכום הסיוע בין 1,250-1,550 שקלים ואילו שאר הממתינים מקבלים סיוע רגיל שנע בין 774-1,000 שקלים.

בעמותת "ידיד", הארגון החברתי המוביל בנושא מדיניות דיור בישראל אומרים כי סיוע מוגדל בשכר דירה אפשרי רק אם יינתן לתקופות של עשר שנים ויותר ורק אם יבוא כחלק מסל פתרונות דיור כולל. "אחת הבעיות המרכזיות בקרב הזכאים לדיור ציבורי היא חוסר הביטחון והפחד היום-יומי מבעל הבית שינסה לפנות את הדירה", אומר רן מלמד, סמנכ"ל העמותה, "תמיכתנו למהלך כזה תינתן רק אם משך הזמן יוארך לעשר שנים לפחות וייבנו דירות להשכרה למטרות אלו".

מלמד הוסיף כי "כמו כן יש לדאוג לדיור הולם לזכאים בתום תקופת הזכאות לסיוע המורחב, שאם לא כן נהיה צפויים למאות ואף אלפים של מחוסרי דיור מבוגרים המסתובבים ברחובות".

אחת הבעיות העיקריות בדיור ציבורי היום היא כי משנת 1993 לא נבנתה ולו דירה אחת, כשבמקביל דירות נמכרות לדיירים. על כן באחרונה הניחה עמותת "ידיד", באמצעות ח"כ מירי רגב הצעת חוק לפיהן הממשלה תגדיל מדי שנה את מלאי הדירות הציבוריות בעלות של כ-200 מיליון שקל.